הרוסים עליו: הג'ון לנון של רוסיה
יום אחד קיבל אנדרי מקרביץ, הג'ון לנון של רוסיה, טלפון מהזמר הישראלי מיכאל גולדובסקי, שביקש להקליט גרסה בעברית לאחד משיריו. איכשהו, זה נגמר בדואט לוהט
אמנם יש ברוסיה גם מי שטוען שמקרביץ דווקא קרוב יותר בסגנונו לפול מקרתני, אבל תמימות הדעים בנוגע להיותו "ג'ון לנון הרוסי" רחבה יותר. איך שלא יהיה, מקרביץ הוא חתיכת סופרסטאר בקרב עשרות מיליוני דוברי רוסית בעולם. אפילו נשיא הפדרציה הרוסית, דימיטרי מדבדב, ביקש להיפגש איתו והודה: "גדלתי עליו".
קולו מלטף, מילותיו עמוקות וחודרות והמוזיקה שהוא עושה מלודית במיוחד. מעין ג'אז רוסי רך, בשילוב פאנק. בדרך כלל הוא מבצע את שיריו לבד. רק לעיתים נדירות הוא משתתף גם בדואטים. אחד כזה הוא עשה פעם עם פול אנקה, לדוגמה.
ואולם, לפני כמה שבועות, הוא הודיע, למרבה ההפתעה, שהוא מוכן לשתף פעולה עם זמר ישראלי ולהקליט עמו גרסה עברית לאחד משיריו הידועים. לזמר קוראים מיכאל גולדובסקי, שליח הסוכנות היהודית לאודסה, שכבר ביצע בעבר גרסאות בעברית לשירים של ולדימיר ויסוצקי. גולדובסקי, זמר בעל קול מחוספס וחם, ידוע כמי שמתמקד, מאז עלייתו לישראל, בתרגום של שירה רוסית איכותית ובהגשה ייחודית שלהם בעברית. את מקרביץ הוא מכיר באופן אישי עוד מימיו במוסקבה, כשהיה חלק מסצנת אמני המחאה שפרחה שם בשנות השמונים.
הקשר המחודש בין השניים נוצר לפני כשנה, כמה חודשים אחרי הופעתו האחרונה של מקרביץ בארץ (שהייתה, כמו שאר הופעותיו, סולד אאוט). יום אחד, הטלפון בביתו של הכוכב הרוסי צלצל. על הקו היה גולדובסקי, שסיפר לו כי ברצונו לבצע גרסה עברית לאחד משיריו. בסופו של דבר, גולדובסקי הצליח להוציא ממנו לא פחות מאשר דואט משותף, שבוצע גם על הבמה.
"שמעתי אותו מבצע את ולדימיר ויסוצקי", סיפר מקרביץ דקות ספורות לפני הופעת הבכורה המשותפת שנערכה בתחילת השבוע באודסה שבאוקראינה. "בשיחות שהיו לי עם חברים על התרגום העברי הם אמרו לי שהוא ממש תואם את שירת ויסוצקי ואת רוחה, אבל הדבר היותר חשוב הוא שמיכאל מביא לשירה את הנשמה שלו. יש זמרים עם קול טוב יותר, אבל אני לא מכיר אף אחד עם יכולת העברה של נשמת הזמר כמו מיכאל".
ועדיין , די מפתיע שהסכמת לזה. אתה הרי ידוע כבר שנים בתור המבצע היחיד של שיריך.
"נכון, אני מכיר את מיכאל כבר 25 שנה, אני אוהב את ישראל, הופעתי בישראל, וחשבתי שזה יהיה מעניין להשתתף בפרויקט כזה".
איך התנהלה העבודה ביניכם?
"מיכאל עבד במשך שנה וחצי על התרגום של היצירות שלי, שנבחרו על ידו. הוא השווה את התרגום עם מה שכתבתי בהקפדה יתרה, ועם סיוע של הרבה כותבי מילים ומתרגמים. לא מזמן הוא התקשר ואמר לי שהכל מוכן, ואז הפסנתרן שלי הכין לזה עיבוד מעניין מאוד, לטעמי. עבדנו על זה באולפנים במוסקבה במשך שבוע שלם, מהבוקר ועד הלילה, כיוון שלא היה לנו הרבה כסף לפרויקט זה. הקלטה טובה דורשת תקציב גדול ופשוט לא יכולנו למשוך את ההקלטה לפרק זמן ארוך יותר. עכשיו אני מקווה שחברת תקליטים ישראלית תסב את תשומת ליבה לפרויקט הזה ותשתתף בהפקה. אני מאוד אשמח אם זה יקרה".
חלק לא מבוטל מהאמנים ברוסיה רואים את עצמם ככאלה שאוחזים בתפקיד לא רשמי לומר את האמת. מקרביץ, לצורך העניין, הוא אמן אמת. הוא אומר בשיריו את כל מה שבליבו, כמו ויסוצקי, אבל בדרכו. חוץ מזה, הוא גם אדם חכם וחביב במיוחד. הגינונים הסלבריטאיים ממנו והלאה. הוא לובש מכנסי בד כחולים וסריג פשוט, ועונד, בהתאם לצו האופנה הרוסית, שעון מוזהב.
בחדר ההלבשה, דקות ספורות לפני תחילת ההופעה באודסה, הוא סוגר פינות לקראת העלייה לבמה, ובכלל, מתנהל כמקצוען אמיתי. הוא פרץ לתודעה ב-1980, בתור סולן להקת "משינה ורמני" (שום קשר ליובל בנאי ושות', כמובן),
כעת, בכל אופן, מעבר לדלת חדר ההלבשה, ממתינים לו מאות ממשתתפי הכנס של "לימוד" - ארגון יהודי לדוברי רוסית - ומצפים בשקיקה לעלייתו לבמה. הופעתו בכנס היא בגדר הפתעה גדולה. העובדה שהוא עומד להופיע פה עם זמר ישראלי מפתיעה אפילו יותר, ומחזקת את הסברות בנוגע לקרבתו של מקרביץ ליהדות (לפי חוק השבות, הוא נחשב יהודי, אבל הוא נמנע מלהגדיר את עצמו כזה). מקרביץ, מצדו, צוחק למשמע התהייה בנוגע לכך. "אתה שואל אם אני יהודי?", הוא חוזר על השאלה, ונמנע מלענות עליה, כרגיל.
בחוץ, ממתינים לו בינתיים אוטובוסים גדושים בצעירות וצעירים נלהבים מכל רחבי רוסיה. כשהוא יוצא לכיוון ההמון, ניגשת אליו צעירה אחת, מציגה את עצמה כ"טניה טורינה מקייב", ומבקשת ממנו להצטלם איתה. 40 שנה מפרידות בינה לבינו, אולי יותר. אז מה. זה לא מפריע לה להיות בטוחה שהוא הדבר הכי לוהט ביקום, ולהתחנן לחתימה. לא, כרגע מקרביץ עדיין לא חותם למעריצות בעברית, אבל לכו תדעו, אולי גם זה עוד יקרה.
